לכבוד טו בשבט

אבא נטע שני שתילים בגינה, לכבוד טו בשבט שהקדים השנה. שני שתילים כה קטנים ורכים,  הם היו ממש אחים. עזרנו לאבא לנטוע השתילים אחד במזרח ואחד בדרום. לערוגה העמוקה אותם הוא הכניס ואנחנו כיסנו הבור ברגבי אדמת המדבר הטריים. בכל יום את השתילים הרכים ביקרנו ועודדנו ואותם לצמוח אל על.

להתראות בשנה הבאה

באזכרה הם עמדו בסמוך. אני איבדתי אח הוא אמר לה ואני אב היא לחשה. הקרב היה עקוב מדם ושמות הנופלים נחרטו על לוח ברזל ארוך מאוד. רב צבאי אמר קדיש ואם שכולה הקריאה שיר. בסיום הטקס כולם התפזרו ורק שניהם נשארו עומדים בקצה הרחבה, צופים לעבר העמק הארור בו התרחשה המלחמה. שרידי הטנקים המפויחים מעלים בהם זיכרונות וגם מעט דמעות. הוא שם אבן קטנה על הגלעד והיא הניחה כלנית על האנדרטה, להתראות בשנה הבאה.

בטן גדולה ובתוכה אני גר

אני נושם מים ורואה בעיקר הבזקי אור מבעד לרחם הגדולה. אתמול התחלתי לשמוע רחשים וקולות בפעם הראשונה. בעיקר אני אוהב לנוע בקצב, פעם לימין, פעם לשמאל, למטה ולמעלה. יש לי מרחב גדול בו אני צף ומרחף בחופשיות.

אבו-אבא

מצאתי בגינה אוגר קטן, רזה ומלוכלך. הוא לא ברח ממני והסתכל אלי במבט מעורר רחמים. לקחתי והחבאתי אותו בתוך קופסת נעלים אותה שמתי בארון הצעצועים שלי. הבאתי לאוגר קליפות מלפפון וצלוחית מים והוא אמר תודה. למחרת ריפדתי את הקופסה בגזירי נייר ופיזרתי לו אגוזים. בלילה הסכמתי לאוגר לישון איתי במיטה אבל השבעתי אותו שלא יעיז להוציא את הראש מבעד לשמיכה.

עץ אחד

תינוק נולד והשמחה רבה. דוד רחוק מאנגליה שלח עשר לירות במתנה.
במכתב בקשה, הכסף נועד לתרומה, לנטיעת עץ אחד בארצכם הקטנה.
מצטרפים לנוטעים ובראש הקבוצה צועדים, בין שבילים מפותלים לראש ההר מגיעים.
חופרים בידיים, יוצרים גומחה עמוקה ולתוכה את שתיל האורן מניחים ומכסים.
לפתע ארובות השמים נפתחות וגשם עז ניתך. הנוטעים עוזבים, להסעה לעיירה הם ממהרים.

אלי בת שנה

אופס היא זזה, ועוד פעם, מרגישים אותה בקצות האצבעות על הבטן החלקה. מרגישים את פרי האהבה שלנו לא נחה לרגע שוחה באטיות במים החמימים המקיפים אותה. בחרנו לה שם, מצאנו כינוי מצחיק וחישבנו את תאריך הלידה. אתמול ראינו אותה בתוך מסך הפלזמה הגדול, מוצצת אצבע, רגליה משולבות והיא פעילה ומלאת חיים.

ממעמקי האדמה

לפני המלחמה באו כמה בחורים לגינה שלנו, הורידו חולצות והתחילו לחפור שוחה. אמא שלחה אותי להביא להם מים קרים ופלחי אבטיח. כעבור כמה שעות הבחורים סיימו לחפור, כיסו את השוחה בגגון עץ ועליו שפכו אדמה מהערמה הגדולה שנוצרה. הם הסבירו משהו לאמא ומיהרו והלכו לחפור שוחה במקום אחר. למחרת אני וגילי הפכנו את השוחה לבית קטן, על הגג שמנו עציצים וענפים שהטייסים המצרים לא יראו אותנו מלמעלה. בלילה באו ולקחו את אבא למלחמה. אחזתי לו את הרגל ולא נתתי לו ללכת. אבא הרים וחיבק אותי ואחר כך נתן לי הוראה לשמור ולעזור לאמא. הוא נישק אותנו ויצא בחפזה לרכב שחיכה לו ברחוב. נשארנו שלושתנו לבד.

החייל שלי

הכנתי חבילת שי לחייל, כך ביקשו מאיתנו בבית הספר. לתוך קופסת נעלים הכנסתי את כל מה שמצאתי במטבח ואפילו ויתרתי על השוקולד שסבתה שלחה. מהאמבטיה לקחתי סכין ומשחת גילוח של אבא, דאודורנט של אמא ואת השמפו של גילי וגם אותם הכנסתי לקופסה. בסוף התישבתי וכתבתי מכתב ברכה לחייל וציירתי במקום שנותר את דגל המדינה. את הקופסה עטפתי בנייר עטיפה וקשרתי סביבה חבל שמשון דק וחזק. את החבילה שלי ושל כל התלמידים בבית הספר באו לקחת במשאית גדולה מתנדבים מהוועד למען החייל. הם סיפרו שמפה הם נוסעים ישר לחזית לתת את כל החבילות לחיילים ששומרים עלינו. בלילה חלמתי על החייל שלי שנמצא לבד בשמירה ולידו תורן גבוה ועליו מונף הדגל שציירתי.

שבת בבוקר

התריס פתוח למחצה. אור ראשון של שבת בבוקר מתגנב לחדר ויוצר על התקרה קווים ארוכים הגורמים לחדר להראות גדול מכפי שהוא באמת. אני עומד בפתח החדר ומסתכל על הראש הזהוב המבצבץ מהשמיכה ומונח על הכר בשלווה. הנשימות העמוקות מספרות לי שהילד שלי ישן. רק לפני רגע הוא קרא לי 'אבא! בוא בבקשה' ושב ונרדם. הייתי באמצע חלום טוב שלפתע נקטע כאשר שמעתי שקוראים לי מהחדר הסמוך. התעוררתי מייד, ספרתי עד עשר, קפצתי מהמיטה והלכתי סהרורי לחדר שבו זקוקים לי.

המכתב של רותי

הפלגתי מערבה, רחוק מכולם ללב הים. כעבור שעה הסתכלתי סביבי ולא ראיתי את הסירות שהותרתי מאחור. רוח ערה נשבה והסירה שלי נטתה על צידה, חוצה במהירות את הגלים הקטנים ומשאירה שובל לבן בירכתיים. להקה של קורמורנים חצתה את הרקיע ונעלמה, דימיתי אותם עפים ונודדים הרחק לאפריקה. דגים מעופפים הגיחו לפתע בדאיה מעל המים נמלטים ממדחף הסירה.

חביתה וסלט

אבא נסע לחו"ל, אני חושב שליפן. אני מחליף אותו ומחלק הוראות לכולם. אמרתי לאמא שהערב אני לא רוצה חביתה וסלט, שתיקח אותנו למרכז לאכול פיצה. אמא סירבה והוציאה את הביצים והירקות מהמקרר. כעסתי והחלטתי לעזוב. לקחתי את התיק הקטן שלי ויצאתי מהבית אל הגינה החשוכה. הסתתרתי מאחורי השיח הגדול.

שיעור חליל

אמצע הקיץ, שתיים בצהריים והיום לא עובר. לקחתי ארטיק לימון מהמקרר ואני מוצץ אותו עד שנישאר על המקל רק קרח דק. אמא רשמה אותי לחוג מוסיקה וקנתה לי חליל חדש ומחברת תווים אותם הכנסתי לתיק הגב ויצאתי מהבית, חציתי את הכביש ופסעתי לתוך השדה הגדול בדרך למורה איתמר. חבורה של ילדים משחקת כדורגל במגרש הסמוך ומשתמשת רק בשער אחד. ליד השער השני סופת חול קטנה מעיפה לשמיים פיסות נייר ושיחי קוצים יבשים.

למה להסתפק באחד שאפשר שניים

נולדנו בחורף. אני הראשונה ואחי בדיוק דקה אחרי. אתמול בלילה שמעתי רעש מוזר מהחדר של הורי שהיו באותה העת בקונצרט. קמתי בשקט מהמיטה והלכתי לחדרם. פתחתי את הדלת בזהירות והצצתי פנימה. על המיטה ישב גמד קטן ובכה.